# פסיקת המחוזי יוני 2026 — ״הבעיה לא הייתה אי-אבחון אלא אי-בירור״: רשלנות רפואית בעקבות PSA שלא טופל | משרד עו״ד איתי לוי

> פסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז (יוני 2026) שזיכה תובע בכ-1.5 מיליון ₪ נטו לאחר שערך PSA חריג (4.65) בבדיקת דם לא בורר על ידי רופא המשפחה — והוביל להחמרה מסרטן ערמונית מקומי לסרטן גרורתי. עיקרון מנחה: ״הבעיה לא הייתה אי-אבחון אלא אי-בירור״. סקירה לחולה — מתי בדיקה חריגה מקימה עילת רשלנות, חובת הרופא להפנות/לעקוב/לתעד, ומה חשוב לדעת בעת ניהול תיק.

Source: https://injury-law-israel.co.il/pages/medical-malpractice-decisive-finding-ruling-june-2026.html

---

חולים רבים שואלים אותנו את אותה השאלה: ״הרופא לא איבחן את המחלה — האם זו רשלנות?״ התשובה אינה תמיד פשוטה. אבל פסק הדין מיוני 2026 מאיר נקודה חיונית — לעיתים השאלה היא לא אם הרופא איבחן, אלא אם הוא *בירר* תוצאה חריגה שנפלה לידיו. בין לבין נמצא ההבדל בין מחלה בת-ריפוי לבין מחלה חשוכת מרפא.

## תוכן עניינים

- תקציר מנהלים

- העובדות — מה קרה בפועל

- העיקרון המשפטי — אי-אבחון מול אי-בירור

- חובות הרופא לפי הפסק

- חישוב הנזק והפיצוי

- מה זה אומר לחולים

- מה לעשות אם זיהיתם בדיקה חריגה שלא בוררה

- מקורות רשמיים

## תקציר מנהלים

- הערכאה: בית המשפט המחוזי מרכז.

- הצדדים: חולה (יליד 1966) נגד קופת חולים ורופא משפחה.

- הבדיקה הרלוונטית: ערך PSA של 4.65 (רף נורמלי עליון: 4.0) — סמן לסרטן ערמונית.

- מה לא נעשה: אין הפנייה לאורולוג, אין בדיקה חוזרת, אין שיחה עם המטופל, אין תיעוד של החלטה רפואית נמנעת.

- התוצאה הרפואית: מעבר מסרטן ערמונית מקומי בר-ריפוי לסרטן גרורתי חשוך מרפא.

- הפיצוי: כ-1.8 מיליון ₪ ברוטו; 1.5 מיליון ₪ נטו לאחר ניכוי תשלומי ביטוח לאומי; בנוסף שכ״ט עו״ד והוצאות משפט.

- העיקרון המשפטי: ״הבעיה לא הייתה אי-אבחון אלא אי-בירור״ — חובת הרופא לפעול על תוצאה חריגה שנכנסה לידיו.

## העובדות — מה קרה בפועל

על פי הדיווחים, החולה — יליד 1966 — היה במעקב שגרתי אצל רופא משפחה במסגרת קופת החולים. בבדיקת דם שבוצעה לבקשת רופא המשפחה כללו ערך PSA — סמן ידוע ומקובל לבירור סרטן ערמונית, בעיקר בגברים מעל גיל 50. הערך שהתקבל: 4.65 — מעל הרף הנורמלי של 4.0, ובהקשר של גבר בעשור הששי-שביעי לחייו, ערך שמחייב המשך בירור.

הרופא *לא פעל*. לא הפנה את החולה לאורולוג. לא ביקש בדיקה חוזרת בעוד מספר חודשים. לא שוחח עם החולה על המשמעות של הערך החריג. ולא תיעד את הסיבה לפעולה (או אי-פעולה) שלו. החיים נמשכו כסדרם.

הסרטן, שאיש לא בירר אותו, התקדם. עד שאובחן במאוחר יותר — כבר היה גרורתי. ההבדל בין שלב מקומי (סיכויי החלמה גבוהים) לבין שלב גרורתי (פרוגנוזה ירודה משמעותית) הוא הבדל גורלי.

## העיקרון המשפטי — אי-אבחון מול אי-בירור

בית המשפט הבחין בקפדנות בין שני כשלים שונים שלפעמים מבולבלים בשיח הציבורי:

- ״אי-אבחון״ — הרופא ביצע את הבירור הנדרש, אבל הגיע למסקנה שגויה (לדוגמה, ביצע ביופסיה שהתפרשה לא נכון). במקרים אלה ההגנה של הרופא חזקה יותר — הוא פעל באופן סביר, רק הגיע לתוצאה לא נכונה.

- ״אי-בירור״ — הרופא ראה דגל אדום ולא פעל. לא הזמין בדיקה נוספת, לא הפנה, לא תיעד שיקול כלשהו. במקרים אלה האחריות גוברת — אין הצדקה לאי-פעולה כאשר מידע מסכן חיים מונח לעיני הרופא.

או כפי שניסח זאת בית המשפט בלשון פסק הדין: **״הבעיה לא הייתה אי-אבחון אלא אי-בירור״**. נוסחה שמכוונת באופן ישיר לכל מטופל שיש בידיו תיק רפואי עם תוצאות חריגות שלא טופלו.

## חובות הרופא לפי הפסק

הפסק חידד מספר חובות בסיסיות החלות על רופא — בעיקר רופא משפחה ראשוני, שהוא הצומת המרכזי במערכת הבריאות:

- חובת קריאת התוצאות. רופא שביקש בדיקה — חייב לקרוא את תוצאותיה. אי-קריאה היא כשלעצמה הפרת חובה.

- חובת התגובה לחריג. ערך חריג מסכן חיים מחייב פעולה: הפנייה למומחה, בדיקה חוזרת, שיחה עם החולה.

- חובת התיעוד. אם הרופא בוחר ב-״גישה שמרנית״ (להמתין, לעקוב) — חובה לתעד את שיקול הדעת בכתב. רופא שלא תיעד — נחשב כמי שלא חשב.

- חובת ההודעה לחולה. לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996, המטופל זכאי להחלטה מודעת — וזאת רק כאשר קיבל את המידע הרלוונטי.

- חובת המעקב. אם הוחלט לחזור על בדיקה — חובה לעקוב שהבדיקה אכן בוצעה ולקבל את תוצאותיה.

## חישוב הנזק והפיצוי

הפיצוי הסופי — כ-1.8 מיליון ₪ ברוטו, 1.5 מיליון ₪ נטו לאחר ניכוי תשלומי ביטוח לאומי — חולק על פי ראשי נזק מוכרים בנזיקין:

- כאב וסבל — פגיעה בהליך מחלה גרורתית, חרדה מהמוות, סבל פיזי של טיפולים אינטנסיביים.

- הפסד הכנסה — בעבר ובעתיד, עד תוחלת החיים המקוצרת.

- הוצאות רפואיות — מעבר לכיסוי הסל, רכישת תרופות, טיפולים פרטיים.

- הוצאות עזרה לזולת — סיוע בטיפול ביומיום, בהמשך הבלתי-נמנע.

- פגיעה באוטונומיה — הסרת היכולת לקבל החלטה מודעת על מסלול הטיפול.

ניכוי תשלומי ביטוח לאומי — דמי פגיעה, קצבת נכות, גמלאות — הוא מנגנון סטנדרטי בכל תביעת נזיקין שבה הביטוח הלאומי שילם כבר חלק מהנזק. הביטוח הלאומי שב ותובע את כספו מקופת החולים.

## מה זה אומר לחולים

גם אם בית המשפט העליון לא דן עוד בפסק (וייתכן שיהיה ערעור), העקרונות שבו מגלמים גישה משפטית מבוססת ומקובלת. עבור חולים — המסקנות מעשיות מאוד:

- בדיקה חריגה ללא תגובה — סיבה לחשד. אם בידיכם תיק רפואי עם תוצאה חריגה שלא בוררה ולא תועדה, יש שאלה ראויה לבדיקה.

- תיעוד הוא הכל. רופא שלא תיעד הסבר לאי-פעולה — חלש משמעותית בהגנתו.

- חולה זכאי לראות את תיקו הרפואי. חוק זכויות החולה מקנה גישה לתיעוד הרפואי, וניתן לבקש עותק.

- הזמן נמדד מהיום שנודע על הנזק. תקופת התיישנות לרשלנות רפואית — 7 שנים מהיום שנודע על הקשר בין הכשל הרפואי לבין הנזק (לרוב יותר מאוחר ממועד הכשל עצמו).

## מה לעשות אם זיהיתם בדיקה חריגה שלא בוררה

- בקשו עותק של התיק הרפואי מקופת החולים. זכאות לפי חוק זכויות החולה.

- סמנו תוצאות חריגות שלא טופלו, או שטופלו באיחור משמעותי.

- חוות דעת מומחה — רופא מומחה רפואי-משפטי שיבחן את התיק וייתן הערכה אם היה כשל רפואי.

- ייעוץ משפטי מקדים — לבחינת היתכנות התביעה והסיכויים.

- לא לחכות. פסיקות מסוג זה דורשות איסוף ראיות בעודן זמינות; ככל שעובר הזמן — הקושי גדל.

## מקורות רשמיים

- חוק זכויות החולה, התשנ״ו-1996 — נבו

- פקודת הנזיקין [נוסח חדש] — נבו

- חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים — לא ישים לרשלנות רפואית, מסלול נפרד

- רשלנות רפואית — מדריך זכויות — כל-זכות

- תביעת רשלנות רפואית — מדריך — כל-זכות

פסק הדין הוא פסיקת ערכאה ראשונה ועשוי להיות נדון בערעור. המידע מובא לפי הדיווחים הציבוריים נכון ל-8 ביוני 2026. לתיק ספציפי יש לבדוק את הפרטים והמועדים.

## מאמרים קשורים באתר

- רשלנות רפואית — סקירה כללית

- הסכמה מדעת — מדריך מקיף

- תקופת התיישנות ברשלנות רפואית

- הוכחת רשלנות רפואית

- עיכוב באבחון סרטן

## בדיקה חריגה שלא בוררה? שיחת התייעצות ראשונית — ללא עלות

פסק הדין מיוני 2026 מציב סטנדרט ברור: ערך חריג ללא בירור = הפרת חובה. אם בידיכם תיק רפואי עם תוצאות שמעוררות חשד — שווה לבדוק. אפשר לשוחח איתנו לפני שמחליטים אם להגיש תביעה: נסביר מה לבדוק, אילו מסמכים לאסוף, ומה הסיכויים בכנות.

[לפנייה ראשונית](contact.html)   [וואטסאפ](https://wa.me/972526260325)